משלוח סוללות LiPo משומשות לרחפנים מסין לצ׳ילה: התמודדות עם כללי IATA לחומרים מסוכנים

אם אתם קונים רחפן DJI משומש ממומחה בסין כמו Reboot Hub, פרט אחד שנוטים לעיתים קרובות לפספס הוא הסוללה. סוללות ליתיום-פולימר (LiPo) מסווגות כחומרים מסוכנים להובלה אווירית, ומשלוח סוללת רחפן משומשת מסין לצ׳ילה, ספרד, מקסיקו, מלזיה, וייטנאם, שוודיה או כמעט לכל מקום אחר מחייב התמודדות עם מערכת משותפת של כללים בינלאומיים, ובראשם תקנות IATA לחומרים מסוכנים (DGR). ההרכב הכימי אינו מושפע מהגבול שחוצים, אך אופן ההכנה, האריזה והצהרת המשלוח עשוי להכריע אם המסירה תעבור בצורה חלקה או שהמשלוח יידחה, יתעכב או אף יהפוך למסוכן.

ב־Reboot Hub, כל פריט שאנו שולחים עובר בדיקות ספסל רב־שלביות שמבצעים טכנאי התיקונים המוסמכים שלנו — כולל בדיקת מצב הסוללה והכנת התאים להובלה העומדת בדרישות. גם כך, הבנת מסגרת IATA מסייעת למפעילי רחפנים, לעסקים וליחידים לקחת אחריות כשהם משנעים סוללות משומשות בעצמם. מדריך זה סוקר את העקרונות המרכזיים ומציע עצות מעשיות המתחשבות באזורים שונים למשלוח סוללות LiPo משומשות לרחפנים מסין ליעדים ברחבי העולם, כשנתיב סין–צ׳ילה משמש כדוגמה מרכזית.

למה סוללות רחפן משומשות מסווגות כחומרים מסוכנים

סוללות ליתיום אוגרות כמות גדולה של אנרגיה באריזה קטנה. אם נוצר קצר בתא, הוא מתחמם יתר על המידה או ניזוק פיזית, עלולה להתחיל בריחה תרמית — תגובת שרשרת שמזינה את עצמה ויוצרת חום קיצוני, אדים רעילים ואש. הובלה אווירית מוסיפה סיכונים של שינויי לחץ, רעידות וערימת מטען, ולכן הרשויות מסווגות סוללות ליתיום כחומרים מסוכנים מסוג 9.

תקנות המודל של האו״ם מסווגות סוללות ליתיום-יון כ־UN 3480 כשהן נשלחות בנפרד, וכ־UN 3481 כשהן ארוזות עם ציוד או מותקנות בו. IATA משלבת את המספרים האלה בתקנות ה־DGR שלה ומוסיפה הוראות אריזה מפורטות (PI 965 עבור UN 3480, ו־PI 966 ו־PI 967 עבור UN 3481). סוללות משומשות כפופות לאותם סיווגים, אך מצבן מחייב בדיקה קפדנית נוספת — במיוחד אם תא נפוח, דולף או מראה סימני נזק.

איך "משומש" משנה את התמונה: חדש לעומת משומש לעומת פגום

סוללה חדשה, מקורית מתוצרת היצרן, שנשלחת על ידי יצרן, נחשבת בדרך כלל ל"לא מסוכנת" מבחינה משפטית רק אם היא עומדת בקריטריונים ספציפיים מאוד של בדיקה (UN 38.3) ומוכנה בהתאם לסעיף II בהוראת האריזה הרלוונטית. בסוללה משומשת, גם אם היא עדיין מפעילה רחפן באופן מושלם, ייתכן בלאי מיקרוסקופי, התנגדות פנימית מעט גבוהה יותר או היסטוריה של פריקות עמוקות. IATA אינה אוסרת על סוללות משומשות באופן גורף, אך היא דורשת להתייחס לכל סוללה שמציגה סימני נזק או פגם כאל סוללה פגומה/עם ליקוי, שעליה חלות מגבלות רבות יותר.

ההבדלים העיקריים:

• משומשת אך שלמה: הסוללה שומרת על טעינה, אינה נפוחה, אין בה סדקים פיזיים והמחברים שלמים. בדרך כלל ניתן לשלוח אותה לפי סעיף II או סעיף I של הוראת האריזה המתאימה (PI), אם מתקיימים גם התנאים האחרים.
• משומשת ופגומה/עם נזק: כל נפיחות, דליפה או כשל תפקודי. ככלל, אסור להטיס סוללות כאלה במטוסי נוסעים, וניתן לשלוח אותן רק במטוסי מטען, בכפוף לתנאים מחמירים של אריזה מאושרת (לעיתים נדרש מספר הוראה מיוחדת ואישור מהמוביל). בפועל, מפעילים קטנים לעולם לא צריכים לשלוח סוללת LiPo פגומה באוויר בלי סיוע של מומחה לחומרים מסוכנים.
• תאי פסולת/אב־טיפוס: כפופים לכללים מחמירים אף יותר ואינם נכללים בתחום של משלוח שגרתי של סוללות לרחפנים לצרכנים.

כשקונים רחפן יד שנייה מספק שבודק ומדרג סוללות, כמו Reboot Hub, הסוללה נבדקה מבחינת שלמות מבנית וביצועי זמן פעולה. סוללה בדירוג "Flawless" או "Pristine Pre-Owned" זוכה לאותה הקפדה שאנו מעניקים ליחידה חדשה — היא אינה נחשבת לרכיב מדרגה שנייה. עם זאת, אם אתם שולחים את הסוללה מחדש בעצמכם, עליכם לבדוק שוב את מצבה ממש לפני האריזה.

דרישות הליבה של IATA DGR שתיתקלו בהן שוב ושוב

מכיוון ש-IATA מעדכנת את DGR מדי שנה, כל מאמר שטוען שהוא מתאר "את הכלל לשנת 2024" מתיישן במהירות. המבנה הוא מה שנותר יציב. עבור סוללת רחפן LiPo משומשת שנשלחת בנפרד (UN 3480), כמעט תמיד תפעלו לפי הוראת אריזה 965. אם הסוללה מותקנת בתוך רחפן או נארזת יחד איתו, ההוראות הרלוונטיות הן PI 966 (ארוזה עם ציוד) או PI 967 (מותקנת בתוך ציוד). רוב משלוחי הרחפנים מסין משתמשים ב-PI 966 או PI 967, מכיוון שהסוללה מועברת בתוך המארז המקורי שלה.

ה-DGR מחלק כל הוראת אריזה ל:

• סעיף Ⅰ: חל על תאים וסוללות הנשלחים בכל כמות, ומחייב אריזה העומדת במפרט UN, הצהרה מלאה על חומרים מסוכנים ועמידה בכל הנהלים הנוספים הנוגעים לחומרים מסוכנים.
• סעיף Ⅱ: מעניק הקלה רגולטורית מתונה יותר לסוללות קטנות בעלות קיבולת נמוכה, עם אריזה פשוטה יותר, ללא דרישה לקופסה בתקן UN (אך עדיין נדרשת אריזה חיצונית חזקה), וללא צורך בהצהרה על חומרים מסוכנים אם הכמויות נטו נשארות מתחת לסף מסוים.

הסף בין סעיף Ⅱ לסעיף Ⅰ אינו מספר Wh יחיד וקבוע — הוא תלוי במספר התאים, ברמת הטעינה ובנהלים התפעוליים של חברת התעופה. ככלל אצבע, סוללה משומשת יחידה מסדרת DJI Mavic או Air (הרבה מתחת ל־100 Wh), שנשלחת עם SoC של ≤30% וארוזה היטב, נכללת בדרך כלל בסעיף Ⅱ של PI 965 או PI 966, כלומר אפשר להימנע מאריזה יקרה יותר בתקן UN. עם זאת, כשמאחדים כמה סוללות, תכולת הליתיום הכוללת עשויה להעביר את המשלוח לסעיף Ⅰ. אנו ממליצים לבדוק את מגבלות הקיבולת העדכניות בטבלת IATA DGR Table 965‑Ⅱ: מגבלה נפוצה אחת היא שתי סוללות או ארבעה תאים בכל אריזה למשלוחים של יוני ליתיום עצמאיים בסעיף Ⅱ, אך קיימות גם וריאציות. אל תסתמכו על הזיכרון.

רמת טעינה: כלל ה־30% שחוזר שוב ושוב

חברות תעופה בינלאומיות אוכפות יותר ויותר רמת טעינה מרבית (SoC) עבור סוללות יוני ליתיום עצמאיות שנשלחות באוויר. תקנות IATA DGR עדיין אינן קובעות תקרת SoC מספרית קשיחה בכל מצב, אך כמה איגודי חברות תעופה וחברות תעופה בודדות אימצו את 30% מהקיבולת הנקובה כתקן המקובל בפועל למשלוחים בסעיף Ⅱ. בסוללות משומשות הדבר חשוב עוד יותר, משום שרמת הטעינה בפועל של תא שהתיישן עשויה להיות שונה מעט מזו שמוצגת בצג הסוללה של הרחפן.

צעדים מעשיים:

• פרקו את הסוללה עד למתח אחסון לאחר השימוש האחרון (בדרך כלל 3.80–3.85 V לכל תא, המניבים SoC של כ־30–40%). קשה לבצע מדידה סופית מדויקת ללא ציוד ייעודי; כוונו לצד הבטוח.
• לעולם אל תשלחו סוללת LiPo טעונה במלואה. סוללה טעונה אוגרת יותר אנרגיה ומהווה סיכון גדול יותר לבריחה תרמית במקרה של קצר.
• סמנו על האריזה את דירוג הוואט־שעה של הסוללה ואת ה־SoC, אם חברת השילוח מבקשת זאת.

במשלוח מסין לצ׳ילה באמצעות חברת שילוח גדולה כמו FedEx או DHL, לעיתים קרובות תתבקשו לאשר את ה־SoC במהלך תהליך קבלת המשלוח של חומרים מסוכנים. אותו עיקרון חל בין אם היעד שלכם הוא ספרד, מקסיקו, מלזיה, וייטנאם או שוודיה — מרכזים בינלאומיים כמו הונג קונג, שנג'ן ושנגחאי מיישמים מדיניות אחידה שמוכתבת על ידי חברות השילוח.

אריזת סוללות LiPo משומשות: מדריך מעשי שלב אחר שלב

IATA DGR משתמש במושג „אריזה חיצונית חזקה” המסוגלת לעמוד בתנאי התחבורה האווירית. עבור סוללת רחפן משומשת, אפשר לבנות אריזה תואמת ללא קופסאות מיוחדות עם אישור UN, כל עוד נשארים בסעיף Ⅱ. להלן גישה מדורגת שמפחיתה סיכון ומסייעת לעמוד בדרישות חברות התעופה.

הגנה פנימית:

• בדקו את המגעים. כסו מחברים חשופים בסרט לא מוליך (סרט בידוד) כדי למנוע קצר חשמלי.
• הניחו כל סוללה בשקית אנטי־סטטית נפרדת או בנרתיק ייעודי ובטוח לסוללות LiPo. הימנעו מעטיפה ישירה בחומרים שיוצרים חשמל סטטי.
• אם לסוללה יש מכסה נשלף למחבר, השתמשו בו.

ריפוד מגן:

• עטפו את הסוללה שבתוך השקית מכל צדדיה בריפוד קשיח ולא דליק בעובי של לפחות 2 cm, כגון קצף צפוף, או בשילוב של ניילון בועות ושקית פוליאתילן נוספת. המטרה היא למנוע תזוזה ולספוג זעזועים.

אריזה חיצונית:

• השתמשו בקופסה קשיחה מקרטון גלי דו־שכבתי. על הקופסה לעמוד בבדיקת נפילה מגובה 1.2 m (תקן ביצועים כללי לאריזות של חומרים מסוכנים בסעיף Ⅱ).
• הקופסה צריכה להיות גדולה רק במידה הדרושה כדי להכיל את התכולה בלי למעוך את הריפוד—הימנעו מחללים ריקים שעלולים לגרום לדחיסה.

סימונים ותוויות:

• למשלוחים בסעיף Ⅱ לפי PI 966 או PI 967: הדביקו סימון סוללת ליתיום (מלבן עם סמל סוללה, ללא מסגרת אדומה) המציג את מספר UN, וכן מספר טלפון לקבלת מידע נוסף.
• למשלוחים בסעיף Ⅰ: נדרשת תווית אזהרה מלאה לסוללת ליתיום בדרגה 9, הצהרה על חומרים מסוכנים וסימון מפרט UN על הקופסה.
• אל תסתירו את הסימון; עליו להיות גלוי על אחד מצדי האריזה.

אם אינכם מרגישים בנוח להכין זאת בעצמכם, חברות שליחויות רבות מציעות ערכות אריזה מאושרות מראש לחומרים מסוכנים עבור סוללות ליתיום קטנות. פנו למשלח שלכם.

הזווית בין סין לצ'ילה: מרכז בהונג קונג, מקור בשנזן, כניסה בסנטיאגו

חלק ניכר מהמטענים האוויריים מסין לאמריקה הלטינית עוברים למעשה דרך נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג, אחד ממרכזי המטען העמוסים בעולם. כשאנחנו אומרים "משלוח בתהליך לרכישת DJI משומשים ממקורות מהימנים של Reboot Hub", הסוללה כנראה יוצאת מהונג קונג. הונג קונג מיישמת את ההוראות הטכניות של ICAO באמצעות תקנות הבטיחות שלה בנושא חומרים מסוכנים (הובלה באוויר), התואמות במידה רבה את IATA DGR, אך נאכפות בקפדנות בשל היקף התעבורה של סוללות ליתיום בהונג קונג.

צ'ילה היא דוגמה טובה כיעד, משום שגם היבואנים חייבים לציית לדרישות Dirección General de Aeronáutica Civil (DGAC) בנוגע להפעלת רחפנים, ושירות המכס הצ'יליאני עשוי לבדוק הצהרות על חומרים מסוכנים במטען אווירי. כך נראה התהליך בפועל:

1. המשלח בשנזן מכין את הסוללה המשומשת בהתאם ל־IATA DGR ומצהיר בפני חברת התעופה שהיא אינה מסוכנת לפי סעיף Ⅱ, או שהיא חומר מסוכן לפי סעיף Ⅰ, בהתאם לכמות.
2. חברת התעופה מקבלת את החבילה בהונג קונג לאחר בדיקת חומרים מסוכנים; החבילה נשלחת בטיסה לסנטיאגו (SCL).
3. בעת היבוא, על הנמען לספק את כל המסמכים שדורש המכס הצ'יליאני—בדרך כלל חשבונית מסחרית שבה הסוללה מופיעה בנפרד, לצד מספר UN והקיבולת שלה, וכן הצהרה שהיא נארזה בהתאם ל־IATA DGR.
4. לאחר קבלת האישור, האחריות המשפטית על הסוללה עוברת לנמען. הפעלת רחפן בצ'ילה כפופה לאחר מכן לכללי DGAC, הנפרדים מהמשלוח אך חשוב להכיר אותם אם מתכננים להטיס.

אותו דפוס חוזר גם בצמדי מדינות אחרים: ספרד ושוודיה (באיחוד האירופי, ולכן כללי קטגוריית Open של EASA חלים כשמטיסים), מקסיקו (DGAC Mexico), מלזיה (CAAM), וייטנאם (CAAV) ועוד. החלק של IATA הוא התשתית המשותפת למסלול; החלק הייחודי לכל מדינה משפיע על שחרור הייבוא מהמכס ועל השימוש בהמשך.

היכן כללי התעופה הלאומיים נוגעים לייבוא סוללות

אף ש-IATA DGR מסדיר את שלב ההובלה, עדיין צריך לעמוד בתקנות הייבוא של מדינת היעד. במדינות מסוימות נדרש לרשום את המספר הסידורי של הרחפן ואת פרטי הסוללה. אחרות עשויות לבקש הוכחה שהסוללה עומדת בתקני הבדיקה UN 38.3, גם כשהיא משומשת.

מכיוון שמאמר זה נכתב מנקודת מבט של מוכר השולח רחפנים יד שנייה לכל העולם, אנו יכולים לאשר רק מסגרות לאומיות מסוימות על סמך מקורות רשמיים:

• קטגוריות Open/Specific של EASA (האיחוד האירופי) חלות על הפעלת רחפנים בספרד ובשוודיה. הן אינן מסדירות משלוח סוללות, אך מחייבות שהרחפן יהיה ניתן לזיהוי ויעמוד בדרישות. אם הסוללה מגיעה כחלק מערכה של רחפן, ייתכן שיהיה עליכם להראות שהיא כשירה לטיסה לפי כללי EASA.
• FAA Part 107 (שימוש מסחרי בארה״ב) ו-FAA TRUST (שימוש פנאי) מספקים הנחיות להפעלה — רלוונטיות אם תשלחו בהמשך את הסוללה אל ארה״ב או ממנה.
• UK CAA CAP 722 הוא המקבילה הבריטית ל-EASA; זהו מקור הייחוס המרכזי למשלוחים המיועדים לבריטניה.
• Transport Canada RPAS (CAR Part IX) מסדיר את השימוש ברחפנים בקנדה, יעד נוסף שאליו נשלחים משלוחים מסין לעיתים קרובות.

לגבי יעד שאינו נכלל במסגרות האלה — כגון מקסיקו, מלזיה, וייטנאם או צ'ילה — אנו ממליצים בחום לבדוק מול רשות התעופה הלאומית הרלוונטית או מול המקום שבו מתכננים להטיס, לפני הייבוא. לדוגמה, DGAC Mexico פרסמה תקנות לרחפנים שעשויות להפנות לתנאים לייבוא טובין מסוכנים. אל תניחו שהיעדר איסור פירושו היתר; בררו.

הבהרה: מאמר זה משקף נוהג כללי המבוסס על תקנים בינלאומיים כמו IATA DGR ועל מסגרות התעופה הלאומיות המפורטות, כפי שהיו בעת כתיבתו. התקנות משתנות לעיתים קרובות, ודרישות שונות שמטילות חברות ההובלה עשויות לגבור על הכללים הכלליים. יש לוודא תמיד את הדרישות מול חברת התעופה, המשלח ורשות התעופה האזרחית המקומית במדינות המוצא והיעד.

מי נושא בסיכון — וכיצד התקן של Reboot Hub מפחית את הסיכוי לתקרית

סדק זעיר שלא התגלה או תא סוללה שמתחיל להתנפח מעט עלולים להפוך סוללה תמימה למשלוח מסוכן. ב-Reboot Hub, אנו מעבירים כל סוללה בדיקת ספסל רב-נקודתית לפני דירוג הרחפן. בתהליך אנו בודקים איזון מתח, שינוי בהתנגדות הפנימית, התנפחות פיזית ושלמות המגעים. סוללה שאינה עומדת בסף שלנו אינה בשימוש — היא ממוחזרת באחריות במסגרת שרשרת האספקה בסין. רק תאים שעוברים את הבדיקה ממשיכים לאריזה לפי עקרונות סעיף Ⅱ של IATA. אין בכך כדי להפוך כל משלוח לבעל סיכון נמוך יותר — אף שולח אינו יכול לטעון זאת — אך הדבר מפחית במידה ניכרת את הסיכוי לבעיה במהלך ההובלה.

אם אתם מעדיפים שלא לבצע בעצמכם את כל הבדיקות, קראו כיצד תקן ההכנה למשלוח של Reboot Hub מבטיח שהסוללות טעונות, ארוזות ומתועדות להובלה בטוחה. גלו את תקן Reboot Hub →

טבלת השוואה: תרחישים נפוצים למשלוח סוללות ורחפנים

הטבלה שלהלן מסכמת מסלולי משלוח אופייניים לסוללת רחפן LiPo משומשת שנשלחת מסין ליעד בינלאומי. השתמשו בה כנקודת התחלה — בדקו תמיד את הדרישות למטענים מסוכנים של חברת השילוח הספציפית שלכם.

דגשים ייחודיים למשלוחים לספרד, למקסיקו, למלזיה, לווייטנאם ולשוודיה

אף שהמסגרת של IATA אחידה, רשויות היבוא המקומיות מוסיפות לעיתים דרישות. בהתאם לכוונות החיפוש שאליהן אנו מתייחסים, כך כדאי לפעול בכל מדינה בלי להציג כוודאיות כללים שלא הצלחנו לאמת:

• ספרד (והאיחוד האירופי בכלל): כחברה באיחוד האירופי, ספרד פועלת לפי כללי קטגוריית Open של EASA להפעלת רחפנים, ויבוא סוללות ליתיום מוסדר בתקנות המכס של האיחוד האירופי, המכירות באריזות התואמות לדרישות IATA. השתמשו בסימון לסוללת ליתיום וצרפו חשבונית מסחרית המציינת בבירור שהסוללה משומשת, את הסיווג UN 3481 (או UN 3480), את דירוג הוואט-שעה, ושהיא נארזה בהתאם ל-IATA DGR. ייתכן שהנמען יידרש להציג הוכחת עמידה בדרישות לצורכי ביטוח. אם הסוללה ארוזה יחד עם הרחפן, ייתכן שהמשלוח כולו יסווג כלא מסוכן לפי Section Ⅱ, וכך הליך הכניסה יהיה פשוט יותר. בדקו תמיד מול AESA (רשות התעופה הספרדית) אם נדרשים אישורי יבוא מיוחדים לסוללות בציוד משומש.
• מקסיקו: רשות התעופה של מקסיקו (DGAC) קובעת את כללי הפעלת הרחפנים, ואילו כללי יבוא של חומרים מסוכנים תואמים במידה רבה להוראות הטכניות של ICAO. קושי נפוץ הוא שרשויות המכס במקסיקו מבקשות לעיתים תעודת חומרים מסוכנים גם למשלוחים לפי Section Ⅱ, אם החשבונית אינה מפרטת את הסוללה בנפרד. אנו ממליצים על חשבונית ברורה בשתי שפות (ספרדית/אנגלית) ועל יצירת קשר מוקדמת עם עמיל המכס של הלקוח. אם אפשר, השתמשו במוביל המנוסה במשלוחי DG למקסיקו — הדבר מפחית את הסיכוי לעיכוב.
• מלזיה: רשות התעופה האזרחית של מלזיה (CAAM) אוכפת תקנות מקומיות המשקפות את תקנות IATA DGR. משלוחים מהונג קונג למלזיה לצורך מרוצי רחפנים כוללים לעיתים קרובות כמה סוללות LiPo. מאחר שמלזיה חברה ב־IATA, הכללים דומים במידה רבה, אך על היבואן להביא בחשבון ש־CAAM עשויה להסדיר את השימוש ברחפנים לאחר היבוא. לקראת אירועי מרוצי רחפנים, ודאו לכם או לנמען יש את האישור הנדרש מ־CAAM להפעלה; אישור זה נפרד ממשלוח הסוללות.
• וייטנאם: רשות התעופה האזרחית של וייטנאם (CAAV) מפקחת על מטען אווירי ועל הפעלת רחפנים. שחרור יבוא של מוצרי אלקטרוניקה משומשים עשוי להיות איטי, וסוללות עלולות לעורר בדיקה נוספת במסגרת הליכי המכס. משלוח באמצעות שותף לוגיסטי שכבר מטפל בסחורות טכנולוגיות בווייטנאם מפחית עיכובים. כמו תמיד, הצהרת אריזה מלאה ועמידה בכללי מצב הטעינה (SoC) הן ההגנה הטובה ביותר שלכם.
• שוודיה: שוודיה, כמו ספרד, כפופה ל־EASA. רשות התחבורה מספקת גם הנחיות להובלת חומרים מסוכנים. סוללת רחפן משומשת חייבת לעמוד בתקנות העברת הפסולת של האיחוד האירופי אם אכן הגיעה לסוף חייה; כאשר סוללה משומשת ותקינה ארוזה בתוך הרחפן שלה, המשלוח נחשב בדרך כלל למשלוח מסחרי רגיל לפי PI 967 Section Ⅱ. ההמלצות דומות לאלה של ספרד — סמנו בבירור ושמרו על תיעוד שקוף.

בכל מקרה, בדקו מול רשות התעופה הלאומית הרלוונטית ומשלח מורשה לחומרים מסוכנים לפני שליחת דבר שאינכם בטוחים לגביו.

טעויות נפוצות שמעכבות משלוח

• השארת הסוללה טעונה במלואה: גם אם מוביל אינו אוכף בדיקת SoC, סוללת LiPo טעונה במלואה עלולה לגרום לאירוע תרמי בתנאי לחץ נמוך. רוב המובילים מסרבים כיום לקבל חבילות שבהן ניתן לראות שהסוללה טעונה; בסוללות חכמות עשוי להופיע חיווי LED.
• שימוש במעטפות או באריזות רכות: מעטפה מרופדת אינה מספקת הגנה מפני מעיכה. חברות תעופה דוחות אותן מיד כאשר מדובר בסוללות שנשלחות בנפרד.
• הצהרה על הרחפן בלבד, ללא הסוללה: אם נכללת סוללה חלופית והיא אינה מוצהרת, המכס עלול לסמן את החבילה כמכילה חומרים מסוכנים שלא הוצהרו, והדבר עלול לגרור קנסות.
• הסתמכות על סיכומי ‘IATA 2024’ שלא אומתו באינטרנט: IATA מפרסמת עדכונים תכופים. מה שהיה מקובל ב־2023 עשוי לדרוש תווית נוספת ב־2025. השיגו את תקנות DGR העדכניות או עבדו עם משלח שברשותו הן נמצאות.
• בהנחה שסעיף Ⅱ פירושו „אין כללים”: סעיף Ⅱ עדיין מחייב אריזה חזקה, סימונים ספציפיים והגבלה על כמות הסוללות. הוא רק פוטר מהצורך בכל מסמכי הצהרת הסחורות המסוכנות.